רכבת ישראל

איש קשר
גב' אוריה סער - מתאמת תשתיות גורמי חוץ
כתובת למשלוח דואר
ת.ד. 8208 חיפה בת גלים 31080 או במסירה ידנית במשרדי הנדסה בתחנת רכבת חיפה בת גלים
רכבת ישראל

פניה לביצוע עבודות תשתית

תהליך תיאום גורם חוץ

רכבת ישראל החלה את פעילותה כיחידת סמך במשרד התחבורה, עם קום המדינה. בשנת 1988 הועברה פעילותה לרשות הנמלים והרכבות ובדצמבר 1996 החליטה ממשלת ישראל על הפרדתה מרשות הנמלים והרכבות והקמת חברת רכבות ממשלתית. בשנת 2003 הפכה רכבת ישראל לחברה עצמאית בבעלות ממשלתית.
רכבת ישראל היא חברת התחבורה בעלת קצב הצמיחה המהיר ביותר, עם גידול ממוצע של כ-  10% בשנה במספר הנוסעים, בעשור האחרון, בו הוכפלה כמות הנוסעים השנתית. כמענה לגידול המשמעותי בכמות הנוסעים בעשור האחרון קווים חדשים וכ-20 תחנות חדשות, המחברים את כל חלקי הארץ.
לאחר שחנכה בשלוש השנים האחרונות את קו הרכבת לכרמיאל, קו רכבת העמק לבית שאן, שתי תחנות רעננה, מזכרת בתיה וקריית מלאכי יואב, חנכה הרכבת בשנה האחרונה את הקו המהיר לירושלים, המחבר בין תל אביב לירושלים בכ-30 דקות נסיעה, פרויקט לאומי, במסגרתו נסללו 57 ק"מ של מסילות חדשות, הוקמו 5 מנהרות ו-8 גשרים.
במקביל, החברה ממשיכה לשקוד על הסבת רשת המסילות להנעה חשמלית ברחבי הארץ, אשר יאפשר הפעלת רכבות חשמליות חדישות, ידידותיות לסביבה ושקטות, ושיפור השירות הרכבתי בכל הארץ. המעבר לתפעול רכבות באמצעות חשמל מבטיח תפעול יעיל, ידידותי לסביבה ומאפשר נסיעה מהירה ושקטה יותר.
בעשור הקרוב צפויה החברה לחנוך את המסילה הרביעית באיילון, המסילה המזרחית המוקמת לאורך כביש שש, וכן את מסילת 431 שתחבר את ראשל"צ ממערב עם מודיעין ממזרח, דרך רמלה ולוד. לצד זאת, מקדמת הרכבת את פרויקט קשת מודיעין שיחבר בין תחנות מודיעין לקו המהיר לי-ם, זאת לצד פרוייקטי פיתוח מתחמי דיור רכבות ותחזוקה חדשים, אשר יענו על דרישות התחזוקה של צי רכבות ההולך וגדל.
לצד אלה, ממשיכה הרכבת בשדרוג תחנות קיימות, לצד הקמת תחנות חדשות בכל רחבי הארץ, וכן מעבר לטכנולוגיות מתקדמות כגון מערכת האיתות ETCS LEVEL 2, המבוססת סלולאר, שתאפשר הגדלה של מספר הרכבות המופעלות, וכן הטמעה של מערך סייבר מתקדם. 

מסמך זה הינו נספח של הנחיות תכנוניות למערכות ברצועה הרכבת וכולל תמצית דרישות למסמכים שיש להגיש לצורך קבלת אישור לבצע הנחת התשתית מתחת למסילות הרכבת. לרשימה המלאה והמפורטת של המסמכים יש לפנות לרכבת.
1. פניה מטעם יזם /בעל התשתית תכלול:
1.1 תיאור בקשה.
1.2 פרטי בעל התשתית (שם, ח.פ , כתובת, שם ותפקיד הפונה, מספרי טלפונים ופקס, כתובת דוא"ל).
1.3 שם ופרטי המתכנן.
2. סט תכניות גרסה מעודכנת בנייר ( 3 עותקים) כולל CD , עם קבצים בפורמטים DWG ו-PDF:
2.1 תנוחה (עם מספר ותאריך) בקנ"מ 1:500 (צבעונית). בתנוחה יש לסמן:
2.1.1 קוטר ועובי דופן צינור.
2.1.2 קוטר ועובי דופן שרוול.
2.1.3 אורך שרוול.
2.1.4 תאום קילומטראז' של החצייה עם ק"מ הרכבת.
2.1.5 תכנית מדידה מפורטת (חתומה ע"י מודד מוסמך) לאורך המסילה 50 מטר לכל צד מהחצייה (הכוללת את כל המערכות).
2.1.6 סימון צירי המסילה הקיימות והמתוכננות לרבות גבהים (יש לאשר באגף תכנון ו/או אצל מתכנן המסילות בקטע).
2.1.7 תעלות ניקוז קיימות ומתוכננות, מתקני ניקוז אחרים.
2.1.8 תעלות תקשורת.
2.1.9 דרכי שירות, נגישות למסילות ומפגשים (תאום מול אגף דרכים).
2.1.10 מרחק רוחבי מציר המסילה עד לצינור המקביל. (בתאום עם אגף תכנון)
2.1.11 מרחק מגבול רכבת או מדרון הסוללה /תעלת ניקוז עד לקצה השרוול.
2.1.12 סימון קואורדינאטות של קצוות השרוול.
2.1.13 מיקום תאי בקרה/שוחות.
2.1.14 גבולות רצועת הרכבת (קיימות ומתוכננות).
2.1.15 סימון בורות קידוח כולל מדרונות חפירה
2.2 חתך לרוחב בניצב למסילות- קנ"מ 1:100 או 1:200 , בחתך יש לסמן:
2.2.1 קוטר, סוג חומר ועובי דופן הצינור.
2.2.2 קוטר, סוג חומר ועובי דופן השרוול.
2.2.3 אורך שרוול.
2.2.4 אורך קידוח.
2.2.5 עומק לפי סוג הצינור שמוביל חומרים דליקים או לא דליקים, בלחץ או ללא לחץ.
2.2.6 סוג הגנת צינורות.
2.2.7 עובי כיסוי צינור חוצה/מקביל.
2.2.8 סימון תעלות תקשורת.
2.2.9 מרחק מגבול הרכבת או מדרון הסוללה/תעלת ניקוז עד לקצה השרוול.
2.2.10 גובה מוחלט של : TL השרוול, גבהים של פסי המסילה בתחום החציות (קיימים ומתוכננים).
2.2.11 גבהים של תחתיות תעלות הניקוז (קיימות ומתוכננות), מתקני ניקוז אחרים.
2.2.12 גובה כבלי הרכבת.
2.2.13 שיטת ביצוע החצייה.
2.2.14 סימון גבולות רצועת רכבת (קיימות ומתוכננות).
2.2.15 הגנה קתודית והגנות נגד דליפות.
2.2.16 תאום מערכות.
2.2.17 הגדרת ק"מ מדויק של החצייה.
2.2.18 מכתב התייחסות מתכנן המסילות של הקטע.
3. דו"ח קרקע עם חישוב השקיעות הצפויות (בשתי שיטות עפ"י הנחיות תכנוניות ברצועת רכבת)
דו"ח קרקע יכלול:
3.1 ביצוע סקר גיאוטכני מקיף טרם תכנון החצייה שיכלול:
3.1.1 ביצוע שני קידוחי ניסיון לפחות בקרבת החצייה (במרחק של 15 מטר מציר החצייה), המרחק בין הקידוחים לא יעלה על 100 מטר.
3.1.2 יצורפו לוגים של קידוחי ניסיון עם ציון קואורדינאטות וחתומים ע"י מעבדה מוסמכת.
3.1.3 במקרים שבהם ישנו חשש למעבר הקידוח בסוגי קרקעות שונים ו/ או מדובר בקידוחים בקוטר העולה על " 30 , יש לבצע חקירה מורחבת יותר( מרחק של 60 מטר בין הקידוחים ולפחות שני קידוחים קרובים ככל הניתן למסילות הרכבת משני צידיה).
3.1.4 במקרים מיוחדים יבוצע סקר רדאר לצורך בחינת צפיפות שכבות קרקע במקום החצייה לפני ואחרי ביצוע הקידוח.
3.2 ניתוח חקירה גיאוהנדסית ואפיון הנושאים שלהלן:
3.2.1 ניתוח קרקע עפ"י תוצאות קידוחי ניסיון, מידע גיאוטכני קיים, מפות גיאולוגיות וכו'.
3.2.2 זיהוי הקרקע במטרה לאתר סלע, מרבצי סלע, צרורות, משקים תחוחים, חוסר רציפות וכו'.
3.2.3 פרמטרי חוזק הקרקע.
3.2.4 מפלס פני מי התהום.
3.3 נתונים טכניים, פירוט מלא לקוטר הקידוח, אורכו, סוג השרוול, עובי דופן, קוטרו ועוד.
3.4 חתך לאורך החצייה עם סימון הלוג של הקידוחים שבוצעו על גבי החתך לאורך.
3.5 שיטת הקדיחה המוצעת והתאמתה לסוג הקרקע באתר.
3.6 חישוב שקיעות לפי שתי שיטות מקובלות ומאושרות כמפורט בהנחיות הרכבת כולל הצגת
גרפים עם סימון ציר החצייה, גודל השקיעות האנכיות והאופקיות עבור רמות ביצוע שונות .
3.7 שיפועי חפירה/הנחיות הדיפון הנדרשות בבורות הכניסה והיציאה של חציות אופקיות והשפעתם על יציבות מבנה המסילה.
3.8 קידוחים אופקיים/דחיקה
3.8.1 הגדרת שיטת קדיחה.
3.8.2 הגדרת סוג מכונה (ראש סגור, ראש סגור חלקי וכו').
3.8.3 כוח דחיפה.
3.8.4 אמצעי שליטה.
3.8.5 אופן ביצוע הקדיחה (ספירלה מחוץ לשרוול או בתוכו).
3.8.6 בהתאם לסוג הקרקע אמצעי למניעת חליבת חול, תמיכת שכבות של צרורות וכו'.
3.8.7 טיפול במי תהום (שאיבה במידת הצורך, אם ישנם במפלס הדחיקה) .
3.8.8 הנחיות לבקרה של חומר הנפלט מהקידוח על מנת לוודא שראש הקידוח מתאים לסוג הקרקע.
3.8.9 אמצעים נדרשים לשמירת על יציבות מדרונות בורות הקידוח.
3.9 קידוח אופקי גמיש (HDD)
3.9.1 סוג ראש קידוח, קוטר מקסימאלי של קידוח (Reamer Diameter)
3.9.2 פירוט לשלבי הקדיחה וההגדלה ההדרגתית בקוטר הקידוח (ציון קוטר המרחיב בכל שלב).
3.9.3 פירוט הרכב, סומך של נוזל הקידוח בכל שלב.
3.9.4 מפרט עם הרכב דיס ושיטת דיוס, למילוי החלל בין השרוול לבין קרקע לאחר השחלת השרוול.
3.9.5 איחזור נוזל הקידוח, הגדרת לחצים.
3.9.6 צורת סילוק בוץ הקידוח.
3.10 יש לצרף תכנית ניטור תזוזות אופקיות ואנכיות של מבנה המסילה עם פירוט מלא וייעוד של כל ציור הניטור, דרישות ההתקנה, מגבלות ותדירות הקריאה.
3.11 יש להכין תכנית בקרת איכות הכוללת רישום בזמן אמת, דוחות,
קריאות ולפחות את הנושאים הבאים:
3.11.1 תכונות ומצב של ציוד הקדיחה ויתר ציוד הבנייה.
3.11.2 תנאי אקלים.
3.11.3 יישום מעקב לאחר כיוון ראש הקידוח.
3.11.4 דוחות ויומנים לגבי תקלות ואופן התגברות על בעיות ומצבים שונים.
3.11.5 סוג ומינון "בוץ הקידוח" בכל שלב ושלב.
3.11.6 קצב התקדמות הקידוח.
3.11.7 שימוש בתוספים לבוץ הקידוח.
3.12 הגשת סקר סיכונים שעלולים להתפתח במהלך ביצוע הקידוח, פירוט הפעולות הנדרשות להפחתת סיכונים אלו ואופן ההתמודדות עם הכשלים שעלולים להתרחש במהלך הקדיחה, למשל מקרה של תנאי קרקע שונים מהצפוי, מעבר הקידוח בסוגי קרקע שונים, פריצת נוזל הקידוח לפני קרקע ו/או למבנה המסילה, פגיעה בתשתיות תת"ק, הופעת פסולת, תקיעה על הצנרת בעומק, חצייה בתווך שלא תוכנן, אירוע בו יש לשנות את נתיב הקדיחה (מה עושים עם הקדח הקיים) הפסקת זרימה של בוץ הקידוח וכדומה, שקיעות בלתי צפויות.
3.13 הנחיות בדבר המרווח הנדרש לצורך הגנה על תשתיות צד שלישי (כגון צנרת תת"ק).
3.14 לפי הנחיות היועץ ,יכין הקבלן תכנית מגירה, הכוללת בין היתר אמצעים לתיקון במקרה של
כשל ו/או תקלה. היועץ יאשר נוהלי החירום במידה ותתרחשנה שקיעות הגדולות מהמותר.
3.15 במקרה של חפירה פתוחה, התייחסות יועץ קרקע/ביסוס לשיפועים של חפירה, פרט מילוי חוזר, רמת הידוק וכדומה.
4. רישיון חצייה
4.1 היזם יחתום על 4 עותקים של הרישיון בחתימה מקורית .
4.2 היזם יגיש טופס אישור ביטוחים בהתאם לדרישות הרכבת.
4.3 היזם יגיש ערבות בנקאית להבטחת התחייבויות המלאה.
4.4 היזם יעביר תשלום עבור הוצאות הכנת רישיון, השגחה ופיקוח הנדסי.
5. תיאום ביצוע
5.1 יש להעביר שם הקבלן עם כל הפרטים של אנשי קשר.
5.2 יש להעביר שמות ופרטים המשתתפים בביצוע מטעם היזם: מנהל פרויקט, מפקח, יועץ קרקע.
5.3 יש להעביר נתונים של ציוד קדיחה כולל ראש הקידוח, מפרטים של נוזל קידוח ודיס.
סופי (במקרה HDD ) והתחייבות הקבלן לעמוד בכל הדרישות של יועץ קרקע.
5.4 יש להעביר לוח זמנים ברמה שעתית.
5.5 יש להכין תכנית מגרה עם פעולות הנדרשות במקרה כשל/תקלה.
5.6 יש לקיים סיור לפני תחילת הביצוע בהשתתפות נציג אגף תפעול תשתיות, נציגי אגף מסילה וסביבה, מפקח תקשורת, ממונה בטיחות.
5.7 מנהל עבודה יעבור הדרכת בטיחות אצל ממונה בטיחות ברכבת ויחתום על טפסי הדרכה.
5.8 לאחר סיור וקבלת הנחיות של ממונה בטיחות יש לתאם השגחת בטיחות , פיקוח תקשורת (במידת צורך), פיקוח הנדסי מטעם אגף תפעול תשתיות.
5.9 יש לסמן כבלי הרכבת בפיקוח מפקח תקשורת.
5.10 במידה ונדרשת הפסקת תנועת הרכבות יש לתאם את מועד ביצוע עם אחראי על מבצעים באגף תפעול תשתיות.
5.11 יועץ מטעם הייזם ילווה את הביצוע ויהיה אחראי לטיפול בכל בעיה גיאוטכנית אשר "תצוץ" בעת הביצוע.
5.12 מפקח צמוד מטעם היזם יהיה בשטח בכל מהלך הביצוע.
5.13 יש להכין דו"ח משוב לאחר ביצוע החצייה במסגרת רשומות הביצוע. דו"ח זה יכיל את הנושאים כמפורט להלן:
5.13.1 צילומים מעת הביצוע.
5.13.2 פירוט כל הבעיות שנתקלו בהם במשך הביצוע, וההליכים שבאו לידי שימוש בכדי להתגבר עליהן ו/או לתקנם. הכוללת את פרטי החצייה.
5.12 יש לערוך מסירת שטח ולהעביר תכנית AS – MADE על רקע תכנון מאושר וחתום על ידי מודד מוסמך.