platform למערכת תיאום תשתיות

רשות הטבע והגנים

רשות הטבע והגנים

רשות הטבע והגנים (רט"ג)

תאום תשתיות

אודות

רשות הטבע והגנים הוקמה על פי חוק שאושר בכנסת בשנת 1988,כאיחוד של רשות הגנים הלאומיים ורשות שמורות הטבע, החוקים העיקריים המהווים את מקור הסמכות  לפעולתה  הם: חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הנצחה (לרבות ערכי טבע מוגנים), וחוק הגנת חיית הבר.
רשות הטבע והגנים שומרת על ערכי הטבע, הנוף והמורשת- על בתי הגידול הטבעיים, על תפקוד מערכות אקולוגיות ועל מגוון הצמחים ובעלי החיים בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים.

תיאום תשתיות

הטיפול בתחום התשתיות ברשות הטבע והגנים מלווה את כל שלבי פרויקט התשתית החל מהתכנון הראשוני וכלה בפיקוח על הביצוע ניטור תוצאות השיקום וליווי פעולות התחזוקה.

ברשות הטבע והגנים מגוון אנשי מקצוע המלווים את תחום התשתיות ביניהם: אקולוגים, מתכננים, ממוני תשתיות, פקחים ייעודיים לעבודות תשתית, אדריכלית נוף ועוד.

מערך זה קם מתוך הבנה כי פיתוח תשתיות הוא בין הגורמים המשמעותיים ביותר כיום לפגיעה בטבע, בנוף ובשטחים הפתוחים. כאשר מתבצעות עבודות תשתית בשטחים פתוחים יש לכך בהכרח השפעה על הסביבה בשל הפרת השטח בו מתבצעות העבודות. כמו כן לעיתים קרובות יכולות תשתיות להשפיע גם על סביבה מרוחקת על ידי השפעות כמו ייבוש מקורות מים או קיטוע מסדרונות אקולוגיים.

מאידך, בתכנון נכון והקפדה על כללי ביצוע ניתן לצמצם משמעותית את ההשפעה הסביבתית של התשתיות ובשנים האחרונות נצבר ידע רב בנושא.

לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח-1998 ועל פי התקנות שהותקנו לחוק זה, מחויבת רשות הטבע והגנים לשמור, להגן ולפקח על ו/או מפני עבודות תשתית המבוצעות בתוך גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ובשטחים אחרים בהם מצויים ערכי טבע מוגנים.

בנוסף, על פי חוק התכנון והבניה רט"ג הינה גורם מאשר כמוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה (גורם מאשר" – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון). חוק התכנון והבניה סעיף 145 (א3)(2) לחוק מגדיר את חובת התאום מול רשות הטבע והגנים, שזה לשונו:

"שר האוצר יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי חוק גנים לאומיים או לפי חוק העתיקות, התשל"ח-1978, יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר."

תכנית המתאר הארצית מס'1 הסדירה את נושא מעבר התשתיות בתחומי השמורות והגנים והשטחים הפתוחים ובמסגרת זו נקבעו גם תנאים לצמצום הפגיעה לרבות הכנת נספח נופי סביבתי או אמצעים אחרים, בשטחים הפתוחים נדרש לקבל את התייחסות רט"ג לנספח.

לסיכום-בקשה להיתר בניה הכוללת עבודות או שימושים טעונה קבלת היתר או אישור מרט"ג במקרים הבאים:

  • כאשר הבקשה נוגעת לשטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע ו/או כאשר היא פוגעת או עלולה לפגוע בשטח כאמור (סעיף 30 לחוק גנים לאומיים ).
  • כאשר הבקשה נוגעת לשטח המיועד בתכנית מאושרת לגן לאומי או לשמורת טבע (סעיף 25(א) לחוק גנים לאומיים).
  • כאשר הבקשה נוגעת לשטח שמצויים בו ערכי טבע מוגנים וקיים חשש שמימוש ההיתר יגרום לפגיעה בהם (סעיף 33 לחוק גנים לאומיים).

יש להדגיש, כי גם תשתיות שאינן נדרשות בהיתר על פי חוק התכנון והבניה (תשתיות מכח הרשאה, עבודות תחזוקה, תשתיות מאושרות בפטור מהיתר בניה ועוד) נדרשות בהיתר עבודה בשמורות טבע ובגנים לאומיים, וכן בהיתר פגיעה בערכי טבע מוגנים, וזאת על פי חוק גנים לאומיים ושמורות טבע.

מומלץ על כן, כי התאום מול רט"ג יערך בשלבים הראשונים של התכנון, כבר בשלב בחינת חלופות והתוויה, זאת על מנת להתקדם עם חלופה שמצמצמת פגיעה בערכי טבע ובשמורות ובכך להימנע מביצוע מורכב ועיכובים עתידיים. ממוני התשתיות ברט"ג והמתכננים, בהיכרותם עם השטח, מסייעים ליזמים למצוא את ההתוויה המיטבית שתשרת את מטרת הפרויקט, תוך מזעור הפגיעה בטבע.

אנחנו עומדים לשירותכם וביחד נצליח להעביר את התשתיות בפגיעה מינימלית לטבע ולנוף.

תהליך התאום

ברשות הטבע והגנים ישנו ממונה תשתיות בכל מחוז, ממונה התשתיות אחראי על תאום עבודות התשתית וכן על הפיקוח בזמן ביצוע העבודות, במידה ונדרש, באמצעות פקחי תשתיות ייעודיים. על כן יש להפנות אליו את הבקשה לתיאום.
במידה וביצוע התשתית מחוייב בהיתר בניה, רצוי לפנות לממונה התשתיות המחוזי לפני הגשת בקשה במערכת רישוי זמין.
כפי שנכתב קודם, תאום מוקדם ככל הניתן יוכל לחסוך עיכובים בהמשך התכנון.

לצורך מערכת רישוי זמין  הוכנה ברט"ג מפה מנחה שמציגה את שכבות האינטרסים של הרשות, שכבות שכוללת את שמורות הטבע והגנים הלאומים המאושרים והמוכרזים, וכן שטחים פתוחים שמצויים בהם ערכי טבע מוגנים. מוחרגים משטחי האינטרסים שטחים בנויים ביישובים וברשויות המקומיות  ושטחים שלפי המידע ברט"ג אינם כוללים ערכי טבע מוגנים  והמשמעות היא שהיתרים בשטחים שאינם חלק משכבת האינטרסים לא יגיעו לבדיקה פרטנית אלא יינתן להם היתר כללי בתנאים ואילו במקרה בו ההיתר מוגש באזור הכלול בשכבת האינטרסים תערך בדיקה פרטנית.
המפה , כוללת שכבות ממ"ג הועברה למבא"ת ולמערכת רישוי זמין ומתעדכנת מעת לעת.(עדכון אחרון פברואר 2020)

ממונה התשתיות בוחן את בקשת התאום אל מול מאגרי מידע ונתונים הקיימים ברט"ג דגו' (שמורות וגנים, מסדרונות אקולוגיים, מינים אדומים, תצפיות בע"ח ועוד) וכן מידע נוסף הקיים ברשותו ועל סמך מידע זה מחזיר תשובה למגיש הבקשה.


מסמכים שכדאי לצרף לבקשה לתיאום (באם קיים, בהתאם לשלב התוכנית/היתר/הרשאה):

  • תנוחה וחתכים בקבצי SHP או DWG
  • תנוחה וחתכים בPDF
  • קובץ ווקטורי נפרד של הקו הכחול של ההיתר/הבקשה
  • תסקיר/מסמך נופי סביבתי
  • סט תכניות עבודה הכוללות: קווי דיקור, רצועת עבודה, מיקום מחנות קבלן, סימון אזורים לעירום עודפי עפר זמניים, שטחים לאכסון זמני של ציוד וחומרי בניין, מיפוי ערכי טבע לשימור, תכנית גידור, תכנית שיקום ותכנית תאורה

אנשי קשר לתאום

מחוז צפון ממונה תשתיות, ליאל אלישע
פנייה לצורך תאום, לירז קרניאל אימר  – מייל  lirazk@npa.org.il

מחוז מרכז ממונה תשתיות עמי לזר
פנייה לצורך תאום, שרי יוגב – טל 03-9150410 מייל  sari@npa.org.il

מחוז דרום ממונה תשתיות, שחר ישכרוב
פנייה לצורך תאום, נעמה נווה שני – טל 08-6118800 מייל  naaman@npa.org.il

מטה הרשות, שירה בנארי כהן – טל 050-7913593 מייל shirab@npa.org.il

בקשות להיתר דרך מערכת רישוי זמין, מופנות דרך המערכת לרכזי הרישוי הרלוונטיים במחוזות. רכזי הרישוי אחראיים להעברת המענה לרשות הרישוי ומגיש הבקשה, לאחר העברה לסבב התייחסויות עם הגורמים הרלוונטיים בתוך הרשות (אקולוגים, ממוני תשתיות, מתכננים ועוד). גם במידה והוגשה בקשה דרך המערכת, יש לתאם את פרטי הביצוע של התשתית אל מול ממונה התשתיות במחוז.
מחוז צפון – רביע דעבוס
מחוז מרכז – אילנית איגל
מחוז דרום – בועז פריפלד


פירוט התהליך ברט"ג  לבחינת בקשות 

  • בדיקה תכנונית – בירור התוכנית מכוחה מבוקש ההיתר – (תכנית מפורטת – גמישות נמוכה להתייחסות. תכנית כללית מאפשרת גמישות גבוהה להתייחסות על ידי בודק התוכנית, כי לא נקבע בה באופן פרטני התווית התשתית ונדרשות חלופות), בירור תנאים להיתר המופיעים בהוראות התוכנית.
  • ייעודי קרקע על פי תמ"אות שונות, תמ"מים, תכניות מפורטות והנחיות תכנוניות סביבתיות.
  • בדיקה אקולוגית – רגישות בית הגידול, רגישות השטחים הסמוכים לתחום התוכנית, פגיעה במסדרונות אקולוגיים, בחינת הערכים האקולוגיים המצויים בשטח בו מבוקש ההיתר, תצפיות קיימות בחינת המידע הקיים בתוכנית או שצורף על ידי המבקש (מסמך סביבתי, סקרים ועוד), הימצאות מינים פולשים, בחינת מידת הפגיעה הצפויה של הפיתוח על השטח, על תפקוד המערכת האקולוגית ויכולת השיקום שלה.
  • בירור מורכבות הביצוע, שיטות חלופיות לצמצום הפגיעה, גמישות בביצוע ועוד.
  • בחינת מורכבות השיקום- טיפול במינים פולשים, שיקום טופוגרפיה וחציבות, העתקות, שתילות, טופ סויל ועוד.
  • סיור בשטח לפי הצורך
  • בחינת תאומים מוקדמים שבוצעו מול רט"ג.

מתן מענה

לאחר בחינת כלל ההיבטים מועברת למבקש הבקשה ו/או לרשות הרישוי הרלוונטית (בהתאם לשלב התאום) תשובת רט"ג, אשר יכולה להיות אחת מאלה:

  • אישור הבקשה – אישור הבקשה יכול להיות מותנה בתנאים שיתייחסו לכל שלבי הרישוי, בין היתר:
  • הגשת הבקשה להיתר
  • בקרת התכן
  • אישור תחילת העבודות
  • דרישה להעתקות של ערכי טבע
  • שמירת אדמת חישוף
  • גידור והגנה על ערכי טבע בתחום התוכנית
  • טיפול במינים פולשים
  • דרישות לצמצום רצועת עבודה
  • תנאים לשיקום
  • דרישה לפיקוח על העבודות במימון היזם לצמצום הפגיעה.
  • תעודת גמר
  • דרישה למסירת מידע מפורט לפי תקנה 22(א) לתקנות רישוי והבנייה, כגון: מסמכים, נתונים, אישורים, סקרים, דוחות ובקשה לסיור בשטח או לתאומים נוספים.
  • דחיית הבקשה להיתר (במקרה כזה תצורף הנמקה).